עולם הספר – ספרים מקוריים בעברית בנושא ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה
הקדמה
מלחמת העולם השנייה הייתה מלחמה איומה. בשנת 1939 נפתחה מלחמת העולם השנייה שעם סיומה ב1945 נמנו 50 מליון הרוגים וע"פ הערכות חדשות 74 מליון איש. מלחמה זו כללה רצח עם שיטתי של יהודים (כ6 מליון), צוענים (400 אלף איש), הומוסקסואלים, חולי נפש ובעלי פיגור שכלי (60-90 אלף איש) וכן שימוש בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית בשתי פצצות אטום שהוטלו ע"י האמריקאים על הירושימה ונגסאקי.
תוצאותיה של מלחמת העולם השנייה עיצבו את פני העולם לזמן רב. נולדתי לקראת סוף מלחמת העולם השנייה (15.4.1945), ובמידה רבה אירועי מלחמת העולם השנייה עיצבו את חיי הצעירים. בסביבות גיל 16 קראתי לראשונה את ספרו של ויליאם שירר "עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי", כהכנה לבחינת הבגרות בהיסטוריה, ומאז לא הפסקתי לקרא ספרי היסטוריה מעניינים העוסקים בנושא מלחמת העולם השנייה.
לאחרונה, עם פתיחת הארכיונים הרוסיים בתחילת שנות ה90, באו חוקרים רבים מהמערב לחקור את מלחמת העולם השנייה, בהסתמך על הגלויים החדשים של ארכיונים אלו, שגם הכילו מסמכים גרמניים רבים שנתפסו בזמן המלחמה. חלון ההזדמנות הזה נפתח למשך כ10 שנים ועם עליית פוטין לשלטון ברוסיה, הארכיונים החלו להסגר לחוקרי המערב. תחילה אתאר כמה ספרים שקראתי ואח"כ אציג רשימה ביבליוגרפית בנושא זה.
ספרים שקראתי
הספר הראשון שאתאר הוא הספר "אמנות ורודנות", מאת המחברת הישראלית דנה אריאלי-הורוביץ. ספר זה עוסק בהתבוננות השוואתית על מצבה של האמנות תחת הדיקטטורות של היטלר, סטאלין ומוסוליני. ספרו של ההיסטוריון הצבאי עמר ברטוב "צבאו של היטלר", מראה שהוורמכט, היה מכונת מלחמה פוליטית שהייתה תחת המרות של המפלגה הנאצית.
ספרו של דניאל נדב "רפואה ונאציזם" דן במסכת סוגיות שונות הקשורות לרפואה בתקופה הנאצית: למן קשרי הגומלין בין המפלגה הנאצית לרופאים הגרמניים בתקופה זו, מדיניות "המתות החסד", הניסויים הרפואיים במחנות ההשמדה, והרפואה היהודית בזמן השואה.
לאחרונה קראתי גם את ספרו המעניין ביותר של דר' בועז נוימן "נאציזם" המנסה לעשות סדר בסדרת המחקרים ההיסטוריים על מלחמת העולם השנייה ולהראות את הגישות ההיסטוריות השונות המנחות את החוקרים בנושא זה.
ביבליוגרפיה
אהרונסון ש. (2008), היטלר, בעלות הברית והיהודים, הקיבוץ המאוחד, ת"א. פרופ' שלמה אהרונסון הוא חוקר ידוע שעבד במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים.
אורון י (2006), ג'נוסייד – מחשבות על הבלתי נתפס, היבטים תיאורטיים בחקר רצח עם, האוניברסיטה הפתוחה, רעננה.
אריאלי-הורוביץ ד. (2008), אמנות ורודנות, אוונגרד ואמנות מגוייסת במשטרים טוטליטריים, אוניברסיטת ת"א, ת"א.
אריאלי-הורוביץ ד. (1999), רומנטיקה מפלדה: אומנות ופוליטיקה בגרמניה הנאצית, מאגנס, ירושלים.
באואר י. (1982) השואה – היבטים היסטוריים, ספריית הפועלים, ת"א. פרופ' יהודה באואר הוא אחד החוקרים הנודעים בתחום חקר השואה בארץ.
בכרך צ. (1995), תפיסת האדם באידיאולוגיה הנאצית, האוניברסיטה המשודרת משרד הביטחון, ת"א.
בר-און דן (1997), מורשת השתיקה – שיחות עם ילדי הרייך השלישי, אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע. פרופ' בר-און דן ז"ל, פרופ' לפסיכולוגיה חברתית, הפגיש בין בני דור שני של המנהיגות הנאצית לבני דור שני לשואה בסדרת מפגשים שנמשכה מספר שנים.
ברטוב ע. (1998), צבאו של היטלר, חיילים, נאצים ומלחמה ברייך השלישי, דביר, ת"א.
ברקאי א. (1986), הכלכלה הנאצית – אידיאולוגיה, תיאוריה ומדיניות, ספריית הפועלים, ת"א.
גוטמן ישראל ובירנבאם מ. (עורכים), (2003), אושוויץ, אנטומיה של מחנה מוות, יד ושם, ירושלים.
גלבלום א. (2005), גרמניה הנאצית – עם אחד, רייך אחד, מנהיג אחד, האוניברסיטה הפתוחה, רעננה.
דווידוביץ ל ס. (1982), המלחמה נגד היהודים 1933- 1945, זמורה-ביתן, ת"א.
וייס י. ומרגלית ג. (עורכים) (2005), זיכרון ושיכחה – גרמניה והשואה, הקיבוץ המאוחד, ת"א.
זקס ש. (1985), מבצע T4 – השמדת המוגבלים ברייך השלישי, פפירוס אוניברסיטת ת"א, ת"א.
טל א. (1991), תיאולוגיה פוליטית והרייך השלישי, ספריית הפועלים, ת"א.
טננבוים י. (1960), מלכות הגזע והרשע – הרייך השלישי ומעלליו, יד ושם, ירושלים.
יחיל ל. (1978), השואה – גורל יהודי אירופה 1932-1945, יד ושם, ירושלים.
לזוביק י. (תשס"א), הביורוקרטיה של היטלר – משטרת הביטחון הנאצית והבנאליות של הרשע, מאגנס, ירושלים.
מוסה ל. ג'. (1989), לקראת הפיתרון הסופי – היסטוריה של הגזענות האירופאית, האוניברסיטה הפתוחה, ת"א.
מכמן ד. (2005), השואה בהיסטוריה היהודית, – היסטוריוגרפיה, תודעה ופרשנות, יד ושם, ירושלים.
מרגלית ג. (תשנ"ט), "גרמניה האחרת" והצוענים – יחסם של הגרמנים אחרי 1945 לרדיפת הצוענים ברייך השלישי, מאגנס, ירושלים.
מרגלית ג. (2006), גרמניה הנאצית והצוענים, האוניברסיטה הפתוחה, רעננה.
נדב ד. (2006), רפואה ונאציזם, משרד הביטחון, ת"א.
נוימן ב. (2002), ראיית העולם הנאצית: מרחב, גוף שפה, ספריית מעריב, ת"א.
נוימן ב. (2007), נאציזם, האוניברסיטה המשודרת, משרד הביטחון, ת"א.
פרידלנדר שאול (1985), קיטש ומוות – על השתקפות הנאציזם, כתר, ירושלים.
פרידלנדר ש. (1998), גרמניה הנאצית והיהודים – שנות הרדיפות, 1933-1939, עם עובד, ת"א.
פרידלנדר ש. (2009), גרמניה הנאצית והיהודים, שנות ההשמדה: 1945-1939. ספרית אפקים, .הוצאת עם עובד ויד ושם.
צימרמן משה (עורך), (תשס"ד), גרמניה וארץ ישראל – מפגש תרבויות, מאגנס, ירושלים.
צימרמן מ. (תשמ"ט), דרכה המיוחדת של גרמניה בהיסטוריה, מאגנס, ירושלים.
צימרמן מ. (עורך) (תשמ"ו), ההתנגדות לנאציזם, מאגנס, ירושלים.
צימרמן מ. (2002), עבר גרמני – זיכרון ישראלי, עם עובד, ת"א.
צימרמן מ. (עורך) (תשנ"ט), הרייך השלישי – מאזן היסטורי, מאגנס, ירושלים.
קציר ש. (2001), על הנאציזם בעברית – ההיסטוריוגרפיה בעברית של הרייך השלישי, אקדמון, ירושלים.
שגב תום (1987), חיילי הרשע, דומינגו, ירושלים.
שטרנהל זאב שניידר מ. אשרי מ.(1996), יסודות הפאשיזם – מימד תרבותי למהפכה פוליטית, עם עובד, ת"א.
שוהם שלמה ג. (1992), אנטישמיות – ואלהאלה, גלגלתא ואושוויץ, צ'ריקובר, ת"א.
שכטר ר. (1990), השורשים התיאולוגיים של הרייך השלישי, האוניברסיטה המשודרת משרד הביטחון, ת"א.
שפי נ. (1999), טבעת המיתוסים – הישראלים, ואגנר והנאציזם, זמורה-ביתן, ת"א.
אשמח לקבל מקוראי עדכונים לביבליוגרפיה זו של ספרים מקוריים בעברית העוסקים במלחמת העולם השנייה.
בעלות הברית משחררות את אירופה מידי הגרמנים