עולם הדפוס

 יש לציין שעולם הדפוס, שיצר את הספר המודפס והעיתון, אפשר את עידן תקשורת ההמונים הרבה לפני הרדיו, הטלוויזיה והקולנוע. מבחינה מדעית הדפוס אפשר הפצת ידע מדעי תחילה ברחבי אירופה ואח"כ בעולם כולו. הדפוס אפשר את הופעת האנציקלופדיות המודפסות הראשונות (בין היתר ע"י האנציקלופדיסטים הצרפתיים), ואת הופעת המילונים הנפוצים. עולם הדפוס שבר את המונופול שהיה לכנסיה על הפצת הידע בימי הביניים. בעקבות הדפוס החלו להיווצר ספריות ציבוריות, וספריות ביתיות. עד אז הספריות היו מרוכזות במנזרים, בקתדרלות ובאוניברסיטאות.

מי הפיץ את תרבות הספר המודפס? תחילה המרצים באוניברסיטה ואח"כ המורים הן המורים הפרטיים של האצולה ואח"כ מורי בתי הספר הפרטיים והציבוריים. יש לציין שגוטנברג בהמצאתו לא התכוון להעצים את כוחו של היחיד או לפגוע בכוחה של הכנסייה הקתולית. הוא היה איש מאמין, כמו רבים מאנשי דורו, אולם תוצאות אלו אירעו בלי שהתכוון לכך.

הכתבים הראשונים שהודפסו היו כתבי קודש לסוגיהם השונים, אולם אח"כ הודפסו גם ספרי הדרכה, עלילות גיבורים, ספרי דקדוק מילונים ואנציקלופדיות, כתבי מתמטיקה ומדע, רפואה ומשפט, ספרי היסטוריה וקלאסיקה (כמו נאומי קיקרו), לשון ונימוסים.

טכנולוגיית הדפוס הייתה טכנולוגיה גרמנית, ועד היום גרמניה נשארה מעצמה בתחום הדפוס, ותערוכות הדפוס נעשות בגרמניה. אולם זמן לא רב לאחר המצאתו של גוטנברג התפשטה טכנולוגיה זו ברחבי אירופה. להיכן הופצה טכנולוגיית הדפוס? מגרמניה לצרפת ואוסטריה, משם לאיטליה שוויץ ובוהמיה, לצרפת והולנד ואז ליתר ארצות אירופה. ערים ידועות בתחום הדפוס היו ונציה (שסיפקה תוצרי דפוס לכל איטליה), באזל (שסיפקה ספרים לשוויץ) ובהמשך גם פראג הפכה למרכז דפוס.

יש לציין שבמשך הרבה שנים רוסיה הייתה מנותקת מהדפוס האירופאי. גם באימפריה העות'מאנית לא היה קיים דפוס באותיות ערביות, עקב פסיקתו של הסולטן באיזיט השני ב1485, שהאותיות הערביות הן קדושות ואסור להשתמש בהן בדפוס. האיסור הזה נשמר ברחבי העולם המוסלמי כמעט עד אמצע המאה ה19. לכך הייתה השפעה שלילית על תהליכי המודרניזציה בעולם המוסלמי. עם התפשטת עולם הדפוס נוצרה גם דגם של ספרות זולה וקלוקלת שנמכרה להמונים וגם הופצו הרבה דברי איוולת רבים.

 

news printing press עולם הספר – ספרים טקסט ומידע בעידן הדיגיטלי – מהפכת הדפוס

מכבש דפוס קדום