עולם – הספר – ספרים טקסט ומידע בעידן הדיגיטלי – התחלת עידן הכתב בשומר – חלק א
הקדמה
המצאת הכתב היא כנראה ההמצאה החשובה ביותר בהתפתחות המידע האנושי. הכתב התפתח בציביליזציה העירונית, במקום שבו הייתה חלוקת עבודה בין יצרני המזון החקלאים, לבין אנשים שעסקו בעבודות אחרות כמו אנשי חצר המלך והמקדש והסופרים והכתבנים של המלך והמקדש. אנו נעסוק תחילה בכתב ובספרות השומרית, שהם הכתב והספרות הקדומים ביותר לדעת חוקרים רבים.
עד תחילת המאה העשרים, רק מעט אנשים ידעו על הציליויזציה השומרית , כי שמה לא הופיע בכתבי העברים או היוונים. כולם הכירו את אשור ובבל מהתנ"ך, אולם התרבות הבסיסית שממנה נוצרו תרבויות בבל ואשור לא הייתה מוכרת.
רק בעקבות תגליות ארכיאולוגיות שונות בסוף המאה ה19 ובמחצית הראשונה של המאה ה20 התגלתה קיומה של הציביליזציה האנושית הראשונה: הציביליזציה השומרית. מסקנת החוקרים הייתה: ההיסטוריה האנושית הכתובה מתחילה בשומר, הנמצאת במסופוטמיה היא עיראק של ימינו. ההיסטוריה השומרית מתחילה מ4500 שנה לפנה"ס עד 1750 לפנה"ס. מאז נמחקו עקבותיהם של השומרים עד שנתגלו מחדש לפני כ120 שנה.
הופעת הכתב והספרות השומרית
בין השנים 3000 לפנה"ס ל2500 לפנה"ס היה לשומרים מעין כתב ציורי המסמל עצמים (פיקטוגרמות) או רעיונות (אידיאוגרמות) או ללוגרמות. עם הזמן הופך כתב ציורי זה לכתב יתדות המבוסס על סימנים מוסכמים ואח"כ לכתב המבוסס על הברות ועיצורים. כתב זה הפך להיות נפוץ בכל רחבי "הקשת הפורייה". המידע הכמותי של הכתב השומרי נכתב מלמעלה למטה ואילו הכתב התיאורי נכתב משמאל לימין. השומרים כתבו בכתב יתדות בחומר וכתב זה הפך אח"כ לכתב היתדות האכדי והאשורי-בבלי.
לשומרים היו כמה תקופות זוהר בהם השנים 3200 לפנה"ס עד 2700 לפנה"ס, השנים 2300 עד 2100 לפנה"ס (האימפריה של סרגון מלך אכד). בערך בשנת 2000 לפנה"ס השומרים משתלטים מחדש על שומר והאימפריה שלהם כוללת את פרס, קפדוקיה סוריה וארמניה. הם יוצרים תרבות משותפת של כל המזרח הקרוב הקדום ומעלים על הכתב משנת 2500 לפנה"ס ואילך את המיתוסים שלהם, את משלי החוכמה, את ההמנונים, את דברי הימים של מלחמות ערי המדינה של שומר ואכד, ואת קבצי החוקים וחיבורים ספרותיים שונים.
ב1750 לפנה"ס מגיע הכובש האמורי חמורבי (הידוע מחוקי חמורבי) ויוצר את האימפריה השמית הבבלית. אולם גם הבבלים וגם האשורים אח"כ שומרים על עקרונות הציביליזציה השומרית ועל כתב היתדות. השפה והכתב השומרים נשארו באשור ובבל עד שנת 100 לפנה"ס כלשון הדת והמדע (בדומה למצב הלטינית בימי הביניים באירופה).
דוגמא לכתב שומרי
כתב יתדות